דידו

פרס ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה על שם נתן יונתן, מוענק למשורר דידו (ש.דידובסקי) על יצירתו "האיש מבבל"

"האיש מבבל" הוא קובץ שירים צנום וקטן, ולשונו מצומצמת ומרוכזת. לכאורה, הוא אינו הולך בגדולות, אך הוא מסתיר בין שורותיו עולם ומלואו: די בשורה אחת של שיר כדי שלנגד עיניו של הקורא יקומו וילבשו חיים של ממש נוף מפורט, סיטואציה ברורה ובהירה והלוך-רוח חד מובהק ומדויק.

אחדים מן השירים מציירים תמונה כבצבעי מים עדינים. אחרים מהדהדים סיפור עתיק וידוע ומפיחים בו רוח חדשה. בתהליך של הזרה מתוחכמת אך לא מתחכמת, נוצרת בשירים האלה אירוניה מעורבת באמפתיה.

כנפיו של הגבר הממריא אולי לא נמסות כמו בסיפור המיתולוגי, וצניחתו אולי לא נראית, אך נפילתו עצובה פי כמה:

"…הוא יגיע לשמש, בצעד נועז ישנה חוקים,

יסיר הכבלים, אבל המשפחה, הילדים,

והחום הזה שלא יורד כבר כמה ימים."

(עמ. 23, השיר על הגבר הממריא אל השמש)

בשירים אחרים הופכת האמירה הבנאלית לכאורה, ביחד עם פרטי חיים פשוטים, לשירה מזוקקת, נוגעת ללב באנושיותה. כך, בשיר בעמ. 44, המתאר רחוב יומיומי:

"…בתים משותפים – עדר של פילים מגושמים

עומד על יער של רגליים דקיקות

ולא יזוז לשום מקום."

מצליח המשורר להעביר לקורא נאמנה את מבטו האוהב, המקיף את בתי שכונת ילדותו. בפשטות צנועה, שאיננה מוותרת על מורכבות לשונית מהודקת ומעמיקה, מגיש כותב "האיש מבבל" לקורא קובץ שירים עשיר, מקורי ויפה.

חבר השופטים: מאיה בז'רנו, אבירמה גולן וחיים באר