דידו

רני ואביו היו במטבח ליד סיר רוחש כשנכנסתי אליהם הביתה , אבא שלו מגביה מגש עמוס פרוסות בשר אל פי הסיר ורני אומר לו זהו , עכשיו תכניס הכל ככה , תסתכל , פנה אלי בחיוך , הבן אדם לא בישל מימיו , ביצה הוא לא יודע לעשות , ואני אומר לך שאחרי קורס מזורז , מטעמים הוא יוציא מתחת הידיים שלו , אבא , את הפלפלים תכניס למים הורה רני , ואחרי שיתבשלו נקלוף מהם את הקליפות ונטגן . מה שלום אבא שלך שאל אבא של רני . שוכב וסוחב אמרתי , חטף דלקת ריאות ויצא ממנה כשכבר חשבנו שזה הסוף . מתעקש חיימקה שלך , קבע רני בחיוך . אבא שלו הניח את הפלפלים בסיר ואז הוריד ממנו רני את עיניו , פרש את ידיו והסתובב אלי . התחבקנו והתנשקנו . תראה מה זה אמר רני , כולם מחכים שנהיה עצובים , ובסך הכל אנחנו מרביצים פה חגיגה רצינית , והזקן שלי יתחיל עוד מעט לעופף כמו כדור פורח , שאכין קפה ? בטח אמרתי ובחנתי את אבא שלו . איש קטן מידות , גוף מוצק , קרחת שזופה ושיער אפור סביבה . זיפי הזקן שעל פניו הורידו משנותיו , היה בו משהו של צעיר על שפת הים שלא התגלח כמה ימים . מה שמשונה עם אבא שלי אמרתי , זה שהוא לא סובל שום כאב , לא אקאמול ולא מורפיום ולא שום סיפורים , שוכב בשקט ונדבק בחיים . מה אתה אומר , התפלא אבא של רני , ממש ככה ? בסוף של אמא שלי , אמר רני , בעיקר בשבועיים האחרונים , היו לה ייסורי תופת , זה עוד יכול להיות גם אצלו . יכול להיות , אמרתי , אבל אבא שלי פשוט נחלש ונחלש , דועך לאט , בשקט כמו שהוא חי תמיד במקום שלו , ולא מתאים לי שדווקא עכשיו זה ישתנה , זה נראה כאילו שהוא ימשיך להחלש ויום אחד לא יהיה לו כוח לנשום וזהו , ככה זה יגמר . רני לקח מגש , הניח עליו גבינות ונקניקים , חמאה ובאגט טרי . אמא שלי הודיעה לאחותי בבית חולים שהיא הולכת הביתה , אמרה אני רוצה למות בבית ושאלה את אחותי אם היא תעזור לה להתלבש או שהיא מתלבשת לבד . הרופאים אמרו שאם היא רוצה כדאי שניקח אותה ואם יהיה צורך נוכל להחזיר אותה . רני חתך מלפפונים חמוצים בצל ועגבניות , נתנו לנו מורפיום ותרופות אחרות ולא אמרו לנו מילה איך להשתמש בהם , ואמא שלי התפתלה מכאבים , הוציא רני כמה בקבוקי בירה מהמקרר , ונתנו לה כדורים וזה לא עזר , עד שהתברר שהכדורים האלה עובדים בשחרור איטי ולוקח זמן עד שהם מתחילים לעבוד , בוא נצא לחצר אבא , בוא נשב בחוץ .ישבנו ברחבה הקטנה בגינה , בצל הגגון ליד העץ . החמאה היתה רכה , מרחנו שכבה יפה של חמאה ועליה פרוסות של קממבר ופרוסות עגבניה דקיקות ורצועות בצל כמעט שקופות וטיפות אחדות של שמן זית טוב . וכמה שהיא התיסרה , מזג רני בירה לכולנו , נשאר לה הכבוד שלה והיא צרחה שכדי להשתין אני אביא לה סיר ולא הסכימה לשמוע על שום אפשרות אחרת וצרחה מכאבים אבל ישבה במיטה ובשבוע האחרון כבר לא יכלה לשתות או לאכול ואני כבר לא ידעתי מה לעשות וטילפנתי לבית חולים והם אמרו לי זה בדיוק מה שצריך לקרות , תהיו חזקים . בעצם , לגם רני מהבירה , אמא שלי מתה מצמא ומחנק , והיא בחיים לא נכנסה לים כי היא פחדה לטבוע , היא הייתה אומרת שלא אכפת לה איך למות , רק לא בחנק , מצחיק , הא ? גיחך רני לעצמו . יש בזה משהו , שתיתי קצת בירה , היא לא יכלה לשתות בכלל ? בהתחלה , הסביר רני , הייתי נותן לה כדורים כרגיל , אחר כך ריסקתי אותם בתוך משקה וזה , כפי שהסביר לי מישהו , מבטל את השחרור האיטי והכדור משפיע מיד , כשגם זה לא עבד , השתמשתי בבקבוק של הנכד שלה , הבן של אחותי , והיא ינקה בחשק גדול , תראה כמה שהאינסטינקט הזה עמוק . גם אבא שלי אמרתי , משקים אותו , ובימים שהוא לא מסתדר עם האוכל נותנים לו אוכל נוזלי , מין דייסה שיש בה הכל , וכל זה עם מזרק , ולפעמים כשהוא לא עירני אני מניח את המזרק על השפתיים שלו , מזיז קצת , לגרום לאיזה גרוי ופתאום הוא מתחיל , לינוק , פשוט לינוק . ההקלה באה , בצע רני עוד חתיכת באגט, כשרופא אחד אמר לי שאפשר לשים את הכדורים ברקטום ואז נפסק העינוי הזה , אבל אז היא הפסיקה לשתות כמעט לגמרי . זה לא היה קל אמר אבא של רני . רני הלך למטבח וחזר עם שלוש צלחות של מרק ירקות . עוד הצלחה של אבא שלי במסגרת קורס בישול מזורז לטבחים חדשים במצבי לחץ , אמר. המרק היה טעים . ירקות ותבלינים , שיני שום שהתרככו בבישול , נמסות בפה . איך הלך עם המורפיום שאלתי , זה באמת הוריד את הכאבים ? לא ממש אמר רני והזכיר לי שיש קפה מצויין ושאודיע כשארצה , היה צריך כל הזמן להעלות את המינון והיא היתה מטושטשת אבל לא בלי הכרה . פעם אחת , צחק אבא של רני , היא התעוררה כשרני ישב על ידה, ראתה אותו , ואמרה רני , אני כבר מתה ? כן , צחק רני , היא כמעט הרגה אותי עם הקטע הזה . לפעמים היא היתה מגיבה לשאלות ולפעמים לא , וביומים האחרונים היא היתה ביסורי תופת ממש , של חנק והתיבשות , היא ממש נלחמה במחלה אמר רני. אבא שלי לא נלחם , אבל הוא דבק בחיים . תראה , חייך רני , אמא שלי מתה , אבא שלך הולך למות , אז אולי אבא שלי יתחתן עם אמא שלך , וסוף סוף נהיה אחים . אני כבר לא צריך להתחתן אמר אבא של רני , לבלות כן , להתחתן כבר לא צריך . אל תדאג אבא , רני צחק , אתה תהיה מבוקש , אין הרבה אלמנים בכושר טוב . אני רואה במועדון ששלנו , אמר אבא של רני , הרבה נשים לבד ולא הרבה גברים בכלל . רני הלך להביא את הקפה וחזר עם מגש וכוסות זכוכית קטנות מלאות קפה ריחני וצלחת גדולה מלאה חתיכות בקלאווה . אתה נראה טוב , אמרתי לאבא של רני . מה אתה חושב , אמר אבא של רני , עוד עומד לי . רני אמר אבא , אתה עוד תשכיב את כל האלמנות בעיר , היית צריך לראות , פנה אלי , את הבידור שהלך פה בשבעה , זה היה משהו. מתי היא מתה שאלתי . אמא שלי מתה בלילה אמר , ישבתי לידה בכורסא , באחת בלילה היא התעוררה מכאבים איומים וביומיים האלה כל פעם שילשתי את כמות המורפיום שנתתי לה כי אחרת לא היתה לזה השפעה , ובאיזה ארבע בבקר אבא שלי קם להשתין והבית היה שקט לגמרי , שקט שלא היה בו שנים , אף פעם בעצם , הוא העיר אותי , הסתכלנו שנינו וראינו שהיא מתה . הערנו את אחותי וישבנו ככה לידה , בשקט . הבאנו ורד מהגינה ושמנו לה על החזה ואיזה דבר זה עושה , המוות , שפתאום כל המסיכה יורדת מהפנים , מתפוגגת , ופתאום היא היתה כל כך יפה , כמו בתעודת זהות שלה בצילום מלפני הרבה עשרות שנים , וישבנו ככה עד הבקר יחד , אבא , אחותי , ואני , איזה ביחד שלא היה לנו שנים , אבל חכה רגע , צריך לבדוק אם הבשר רך . הוא הלך למטבח וחזר עם שתי חתיכות בשר ושני מזלגות . אני לא אוכל בשר אמר , אז תטעמו אתם. קשה אמרנו , צריך עוד להתבשל . רני אמר לאבא שלו שתיכף צריך להוריד את הפלפלים מהאש , לשפוך את תוכן הסיר למסננת ואחר כך להוציא את הפלפלים מהמסננת , לשים אותם על צלחת או קרש חיתוך , שיתקררו , כן , אפשר גם להשאיר אותם במסנננת אבל יקח להם יותר זמן להתקרר . אבא של רני קם ורני אמר לו תטעם שוב מהבשר אבא , אם חסר מלח תוסיף , ואם יש יותר מידי מלח תוסיף שתי כוסות מים . שאלתי את רני איך באמת אבא שלו יסתדר. אחרי שיתגבר על הקושי של הלבד הבן אדם יתחיל לעוף כמו כדור פורח ויפרח כמו ורד בעונה פרש רני את ידיו והתמתח . הוספתי מים , הודיע אבא של רני והתישב . כן אמר , זה באמת קשה השינוי הזה , פתאום לבד , אבל זה גם הקלה , שכל הסבל הזה נגמר . מה היה בלוייה שאלתי . כשאמא שלי היתה כבר בתוך הקבר אנשים התחילו לכסות את הקבר , כל אחד נותן שתי מכות ומעביר לשני ואני לקחתי את המעדר והתחלתי לעבוד , החברא קדישא קפצו , ורני זינק מכסאו מנופף ידיים לכל הכיוונים ומצווח אסור ! אסור ! אסור ! לא עניתי להם , המשיך רני , ופשוט המשכתי והם הביטו בי ביאוש ובכעס ואני המשכתי עד שגמרתי לכסות את הקבר וקדיש לא אמרתי , בשבילי זה סתם מילים ריקות . לי ברור שאת הקדיש אני אגיד אמרתי , גם בשבילי זה ריק אבל זה דבר שאבא שלי היה רוצה , והוא יודע בדיוק כמה המילים האלה שוות בשבילי , אז שירויח , מגיע לו לקבל את הקדיש שהוא רוצה אבל בעניין של כיסוי הקבר יש לי תמונה שאני מכסה אותו , אני קובר את אבא שלי , לא אף אחד אחר. רני חייך . אתה צריך לראות אחר כך בשבעה איזה אקשן זה לכל הזקנים ,ממש כיף , יש לאן ללכת , מה לעשות , להשתתף בצער לוחצים יד ואומרים שלא תדעו עוד דאבה טורפי נבלות מסריחים , משתתפים בצער ? בסדר , שיביאו משהו , איזה פרח , אוכל , שתיה , משהו , לא רק מילים , אלה רק מריחים גוייה , מתמלאים רוח חיים חדשה , ואם אתה עצוב או מדוכא אתה בסדר , אבל אם חס וחלילה אתה בסדר , הסבל נגמר , של אמא וגם קצת שלנו , ואף אחד לא עצוב , גם לא אבא שלי , הם מסתכלים עליך בעיין עקומה , הבן אדם השתגע מצער לדעתם ולכן הוא עליז , כלומר , הצית רני עוד סיגריה , הם יעשו אותך עצוב או משוגע , אתה תבחר , אבל אני , שאף רני שאיפה ארוכה מהסיגריה , אחרי יומים נשבר לי . אמרתי לאבא שלי שאני נוסע לאחותי בצפון ושאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא כי אחותי מוכנה גם לנסוע וגם להשאר , ואבא שלי , גם לו די נמאס וככה אחרי יומים של שבעה קמנו ונסענו לאחותי וישבנו שם כל השבוע , אחרי שהשארנו פתק על הדלת איפה יושבים שבעה , ותאר לעצמך , אף אחד מטורפי הנבלות לא בא . אנשים לא ראו את זה בעיין יפה ציין אבא של רני , ראיתי שמביטים עלי ככה , מהצד , בעלייה לקבר , שיביטו , מה הם מבינים בכלל , תביט , מצד אחד יהיה קשה להתרגל לחיות לבד , אבל אני אלמד לבשל ולארגן קצת את הבית ובכלל , יש מה לעשות בחיים , הם לא מבינים בכלל את ההקלה מהסבל , אפילו איזה סוג של שמחה שיש בזה מהצד השני . מזל שהם לא ראו אותנו ביפו אמר רני והסביר לי , אמא שלי אמרה מזמן , כשרק גילו את המחלה , שהיא רוצה שאחרי מותה נלך כולנו לאיזה מסעדה טובה ונרביץ ארוחה כיד המלך , וזה בדיוק מה שעשינו , הלכנו למסעדת דגים טובה בנמל ביפו , שרפנו הרבה אוכל ומשקאות , אוי אבא , שכחתי לגמרי , תראה אם הפלפלים כבר קרים , ואם כן תשפוך הרבה שמן למחבת , עומק של כמה סנטימטרים טובים , חכה שיתחמם ואז תכניס אותם וכל כמה דקות צריך להפוך אותם , בסדר ? אבא של רני אמר בסדר ונכנס למטבח . תגיד , הדלקתי לי סיגריה , לא היו לך מחשבות על העישון בתקופה הזאת . בשבוע האחרון של אמא שלי אמר רני , כשאחותי ואני עישנו שתי קופסאות ביום כל אחד , ישבנו איזה ערב כאן בחוץ ושאלנו את עצמנו מה עם העישון ולבסוף סיכמנו שמכל הדרכים למות גם זאת דרך לגיטימית , בוא , נכנס למטבח לפני שאבא שלי ישרוף את כל הבית . הפלפלים כבר נחו בשמן עמוק וחם במחבת שעל האש , אבא של רני , עם מזלג ביד אחת , התבונן בהם בסקרנות . תשמע רני , הוא אמר , הפכתי כבר כמה פעמים וזה בכלל לא שרוף ,אולי צריך לחכות יותר זמן לפני שהופכים ? אני חושב ככה, שלח לו רני מבט צוחק , תנסה , מקסימום , נשרוף הכל ונעשה עוד פעם מהתחלה , אל תדאג אבא , טפח לו רני על שכמו , בשביל אחד שכל נסיונו בבישול מסתכם בארבעה ימים אתה פשוט שף ניקולאי השני . אבא של רני צחק מרוצה . יהיה לך משעמם אחרי שרני יסע אמרתי . הבט , זקף אבא של רני את המזלג , ראשית , אני כבר יודע איך לנסות לבשל , שנית , יכול להיות שאסע לטייל בחו"ל , עם רני או לבד . רני חייך . אני אומר לך , הוא יתחיל להתעופף כמו כדור פורח , בלי משקולות , כל מה שהיה לפני המוות כאילו לא היה . מה זאת אומרת שאלתי . איך אני אסביר לך מלמל רני ופתאום קפץ . אבא , אבא שלך חסר לך כיום . אבא של רני אמר שלא , הוא זוכר את אבא שלו אבל הוא לא חסר לו . בסדר , הסכמתי , אם אתה רוצה להגיד שהחיים נמשכים ונשארת לך בזכרון איזה תמונה שבה יש מה שהכנסנו לעצמנו לראש על הבן אדם שמת , זה נכון . כן , אישר רני , ולכן גם העצב הזה שכולם חיכו שנהיה שקועים בו בשבעה לא חסר לי , כי הרבה מהפרידה נעשה כבר בדרך , עד המוות , והמוות עצמו קובע רק איזו מסגרת פורמאלית , שם איזו חותמת רשמית , אבל בעצם הכל כבר קרה והורגש ונפרד ומי שבוכה , בוכה על עצמו בלבד , לא על המת. ודאי , הסכמתי , אבל אתה , בקבורה של אמא שלך , לא בכית ? הבאנו ללויה זר של ורדים, הסתכל עלי רני , הפרחים שאמא שלי אהבה , ואחרי שגמרתי לכסות את הקבר התחילו אנשים , בלי להגיד מילה , לבוא לאחותי שהחזיקה את הזר , וכל אחד לקח פרח ושם על הקבר , והתמונה הזאת , של ערימת ורדים שכל אחד שם , לא החבילה המסודרת פחות או יותר שחשבתי שנשים בסוף , התמונה הזאת היתה יפה , מרגשת , ובקטע הזה היו לי דמעות בעיניים ובכיתי קצת , אולי כשבן אדם מת בגיל צעיר זה לא ככה , בוכים גם על האדם עצמו שהחמיץ , שלא הספיק , אבל על אדם מבוגר , המשיך רני להסתכל בי , ועוד איך זה ככה , ושלא תחשוב , כשאני מסתכל על הגוף שלי אני כבר רואה סימנים של בלות , את הסימנים שמבשרים שזה לא רחוק , ואנחנו צעירים בסך הכל , ארבעים עוד אין לנו , אבל כשיגיע יומנו , מתי שזה לא יהיה , כדאי שלא נספר סיפורים , ולא אכפת לי בכלל שזה יהיה בעוד ארבעים חמישים שנה צחק רני וקרא אבא , תוציא חתיכת בשר ונראה אם זה מוכן . אבא של רני הוציא שתי חתיכות בשר והגיש לי אחת . הבשר היה רך , רווי ברוטב סמיך וטוב , מעלה ניחוח . עלא כיפאק אמרתי , ממש טעים . אבא של רני אמר יצא לי טוב , בחיי , ורני אמר לו אתה רואה אבא , יש לך עתיד.