מרייטה
פרק א'
ירדנו לפאב לאכול . ראיתי אישה . רזה , כמעט מסוגפת , פני ציפור ושיער קצר . היא הזכירה לי מישהי ולא יכולתי לזכור מי . שמעון הרגיש את המבט שלי . היא מזכירה לי מישהי אמרתי לו, אני פשוט לא יכול להוריד ממנה את העיניים .
" אז למה לא תיגש אליה "" ומה אגיד לה "
" מה שאמרת לי "
המשכתי ללטוש עיניים .
" או שתפסיק או שתיגש " אמר שמעון .
פשוט עמדתי והסתכלתי עליה . שמעון הניח יד על כתפי
" אל תפחד . פשוט גש "
הבטתי בה .
" אני ניגש " אמרתי אחרי חצי שעה .
היא ראתה אותי מתקרב והביטה עלי . משכתי כיסא סמוך והתישבתי .
" שלום לך "
" שלום "
" סליחה שאני מביט עליך ככה , אבל את פשוט מזכירה לי מישהי "
" ספר לי עליה " היו לה פנים עם קווים עמוקים , כמעט קמטים .
" זה העניין המביך , אני אפילו לא יודע את מי "
" אז ספר לי משהו עליך " אמרה במבט נקי .
סיפרתי משהו עלי.
" יש לך איזה ניצוץ בעיניים . אתה בטח גם שתוי "
" כן , שיכור , קצת "
ישבתי עוד קצת , שותק . " אני אחזור לחברים שלי , תודה לך "
שמעון שאל מה היה. אז ככה, אמר, כשיש משהו אתה רועד.
" אבל ניגש בסוף "
פרק ב'
חיפשתי דירה . ברחוב פגשתי את מרייטה . היה לה מבט של ילד . היה לה גם פנס בעיין .
" מה קרה "
" רבתי עם בעלי "
" אתם רבים הרבה ? "
" כן "
" והוא מכה אותך ? "
" לא . בדרך כלל לא "
" אז מה קרה "
" הוא מאוד כעס . "
" אני לא מבין "
" אתה לא צריך להבין " חייכה מרייטה
" את אוהבת אותו ? "
" אני לא יודעת מה יהיה " הסתכלה לי בעינים
" למה לא תגורו בנפרד איזה תקופה "
" הוא בין כה וכה כמעט לא בבית "
" אז למה לא לעשות את זה רשמי "
" זה לא ישנה . אל תיקח הכל בכזאת רצינות . אתה לא יכול לראות ככה "
" את יודעת על דירה לשכור . "
" בשביל מה "
" אני מחפש "
" חבר טוב שלי נמצא בגרמניה . בדרך כלל גר אצלו מישהו כשהוא נוסע , לשמור על הבית , הוא נוסע הרבה . כעת אין מישהו ואני באה מידי פעם לכמה שעות "
" כמה זה עולה "
" זה לא עולה , אתה שומר על הבית "
" אז מישהו עושה לי טובה "
" העובדה היא שהוא רוצה שהתשלום יהי שמירת הדירה . למה אתה כל כך רציני ? אתה ממש ילד קטן " צחקה לי מרייטה ישר בפנים.
" את יכולה לבוא איתי לשם עכשיו ? "
אהבתי ללכת עם מרייטה ברחוב , ילדה צוענייה שכמותה . ילדים שיחקו בכדור בסימטה שעברנו בה . מרייטה הצטרפה אליהם . עמדתי לחכות לה , מסתכל , לא יודע מה לעשות עם עצמי , היא אמרה להם תודה חברים , שילבה את זרועה בזרועי והודיעה לי שאני נראה אידיוט מושלם . המשכנו ללכת ברחובות שקטים עד שהגענו לבית . מרייטה הראתה לי את הדירה , השאירה לי מפתח והלכה .
פרק ג'
מרייטה אמרה שהיא עומדת לסייד את הבית שלה .
" את לבדך "
" כן , אבל יכול להיות שקייס יבוא לעזור . אתה רוצה לבוא ? "
" לא "
" לא רוצה לעזור לי ? "
" רוצה , אבל אם קייס בא את לא צריכה עזרה "
" בסדר " חייכה מרייטה
" אם תצטרכי עזרה טלפני ואבוא "
" בסדר , תודה . כריס נתן לי שני מכתבים בשבילך "
" כלומר , עשו מאיתנו זוג "
" אז מה , לא עשינו כלום , אנחנו חברים "
" אמת "
" אנחנו לא שוכבים " הביטה בי
" נכון " פגשתי בעיניה
מרייטה הניחה יד על היד שלי . " אל תהיה כל כך מסכן . אולי נשכב פעם ואולי לא , איך שהקשר בינינו יתפתח "
" אני מסכים "
" אתה בטוח ? "
" קשה לי , ואני מסכים "
" יופי . טוב לי לשמוע " מרייטה נשקה לי והלכה .
פרק ד'
מרייטה טילפנה . הלכתי לפגוש אותה .
" לפני שנסעת רציתי להגיד לך משהו . היית כל כך עצוב שלא יכולתי להיות איתך "
" לא מבין "
" כשלא רצית לעזור לי לסייד , זוכר ? "
" כן , זוכר "
לא דיברנו על בעלה ולא על הנסיעה שלי . רק אנחנו עניינו אותנו .
" היית עצוב "
" נכון , אז ? "
" וכל זמן שאתה מסתכל עלי ככה אנחנו לא יכולים להיות ממש ביחד , למרות שאני מבינה למה היית עצוב , ואני אוהבת את זה , יש בזה משהו לא שלם , ואני לא רוצה משהו לא שלם "
" את צודקת . קשה לי "
" אבל אתה צריך להתגבר . אני לא יכולה לנסוע איתך לטייל אם אתה עוטף אותי בעצב הזה "
" בואי ניסע לטייל פעם , ואני אנסה להיות ילד טוב , אני מבטיח "
מרייטה צחקה .
" או ילד , ניסע "
יום שמש אחד נסענו לאגם . פשטתי חולצה וחתרתי באגם הגדול מהר ורחוק והרבה עד שעייפתי והנחתי לסירה להתנדנד על פני המים . ישבתי על רצפת הסירה בחרטום , ידי מונחות על שתי הדפנות . מרייטה פשטה חולצה ושכבה לרוחב הסירה , ראשה נשען על דופן אחת , ורגליה במים מעבר לדופן השנייה , עיניה עצומות .
" אני נהנה לראות אותך ככה "
מרייטה פקחה עיין עצלנית . " אני נהנית . טוב לי "
עצמתי עינים , ריק ממחשבות , רק שקשוק המים ליד הסירה . בוא נחזור , כבר מאוחר , העירה אותי מרייטה . אני ממש שמח להיות איתך אמרתי לה בדרך חזרה .
" אני יודעת . גם אני שמחה כשאתה לא עצוב "
" בעוד שבוע אני נוסע לנורבגיה לעבוד "
" אני אתגעגע אולי עוד נתראה לפני שתיסע "
פרק ה'
אהובי של מעט הימים , כל כך הרבה פעמים רציתי לבקר אותך כשהיית בעיר ולא באתי . כך גם במכתבים , ולא בגלל הקושי לכתוב אנגלית . אני חושבת שהסיבה היא שלא ידעתי מה לעשות עם החברות שאני מרגישה כלפיך . אני יודעת שהיית צריך אותי קצת כשהיית כאן ולא באתי . לפעמים אני מצטערת על זה . בימים הראשונים שנפגשנו נוצרה מעצמה איזה הבנה שאני אוהבת מאוד , ואז , זהו זה , פתאום אתה יודע שזהו זה , ומאוד שמחתי . אחר כך היתה איזו ציפייה , איזה רצון להכריח את הדברים לקרות . שנינו התנהגנו כך , וזה גרם לי חוסר בטחון ומתח . לא ידעתי לאן ללכת עם זה מפני שאני עדיין אוהבת אותך . בא נניח לזה למצוא את דרכו. איך זה להיות רחוק בים , פנים וידיים אדומים מקור , להסתכל ולגעת בדגים הקרים . בהולנד עדיין חורף . שלג ברחובות . אני תוהה מה קורה בתוכך בחודש הקשה הזה של החורף .
מרייטה המתוקה , חייכתי . רק בשביל זה היה שווה לנסוע עד נורבגיה וחזרה, אמרתי לשמעון. העיקר שטוב לך , אמר , בוא , נצא קצת לעיר . החורף התחיל להגמר . השלג החל להעלם ושלוליות באו במקומו . פתאום התמעטו המעילים הכבדים ושלל צבעים מילא את הרחובות , של פרחים ושל בגדי הנערות , זויות הפה שהיו מכווצות מקור השתחררו וגם העיניים פתחו בחיוכים.
פרק ו'
מרייטה התקשרה . אמרה שבקרוב היא עוברת דירה ובימים אלה היא מתחילה לארוז . הצעתי לה עזרה . יום שלם עבדנו ביחד . ארזנו כלי מטבח עדינים , תמונות , ספרים , שמיכות ובגדים . לפנות ערב אמרה מרייטה מספיק להיום והכינה לנו קפה . אחר כך נתנה לי מגבת ושלחה אותי למקלחת . היא הצטרפה אלי , נכנסה אחרי למקלחת ויצאה לפני . כשניגבתי את המים מגופי קראה לי מרייטה מהחדר השני .
בוא הנה , קראה מרייטה מהמיטה , נהניתי איתך היום , ואני רוצה להיות איתך עכשיו .
פרק ז'
חזרה בבית מחופשה קצרה ביון . מה שלום האיש שרצה לאכול פעם את כולי . מה שלומך , חבר שלי . הייתי רוצה לגעת בתלתלים שלך עכשיו . כעת , בבית , אני מרגישה קצת אבודה , וכל נסיון כפוי לשנות את זה רק מקשה את המצב . הדברים שקורים הם כמו נהר , אני חושבת , ונהר תמיד נמצא במקום שהוא צריך להיות בו . החופש היה טוב לי , טוב לקייס וטוב לשנינו . אני לא יכולה לכתוב לך סתם שטויות של יומיום . מעולם לא יכולנו לעשות זאת ביננו . כשאני מביטה סביבי אני מרגישה זקנה לפעמים . יש לי תחושה שגם אתה התבגרת . הרגשות שלי מפחידים אותי מעט . הייתי רוצה לראות אותך שוב מתישהו , מתי שזה יקרה . הרבה פעמים ניסיתי לכתוב לך . הרגשתי רחוקה ולא יכולתי לסיים . הייתי רוצה לראות אותך ערום באיזה חוף . אני חושבת ומקוה שאוכל להצליח להשאר בחיים .